תצוגת לילה

חיה מרגלית פרץ אלוף
Haya Perez Aluf

רציפות הרכסים ועמקים

בהנחיית: אדר' דניאל מינץ

hayaperezaluf@gmail.com
e.h.peretz@gmail.com

התפתחות עירונית מואצת ככל שעוברים השנים מביאה לצמיחה גיאוגרפית של הערים, התפשטות במקום ציפוף והתפוררות במקום עירוניות. גם ירושלים לוקחת חלק בתהליכי גדילה אלו, אך לירושלים בשונה מערים גנריות, לא ניתן לאפשר להתרחב באופן ספונטני על שטחים פנויים אקראיים, ויש לנהוג בחוקיות ובממלכתיות מסוימת על מנת להצליח ולשמור על מרקמה העדין ובעצם השטחים הבנויים בעיר עצמה אינם מאוכלסים מספיק כדי לקיים אינטנסביות עירונית אמיתית.
הפרוייקט מתמקד באזור בית החולים שערי צדק - שמתוכנן כרגע להרחבה, הוספת אגפים והוספת שדרה ציבורית. בעמק נחל רקפות- שנמשך מבית החולים לכיוון דרום מזרח ובו התקיימה בעבר נביעת מיםבשם נחל רקפות. ובצומת בייט - שמתוכננת להיות נקודת היציאה של מנהרת כביש הכניסה הגדול ביותר לירושלים בעתיד.
סוגית העמקים היא העיקרית שמנחה את התכנון. בתכנית מקלון שהייתה תכנית האב הראשונה של ירושלים נאמר בעיקר דבר אחד, יש לבנות על הרכסים ולשמור על העמקים פתוחים. בתכנית זו העמקים נועדו לחבר בין חלקי העיר אך בפועל עם הזמן התפתחנו להיות חברה עירונית שמעריצה מסות של בניה וחומר ונשכח תפקידם של העמקים. נטען על תכנית מקלון שהיא לוקה בסכמתיות יתר ובראייה רומנטית של ירושלים ואולי בדיוק זה מה שחסר לנו בעיר.
מצידי העמק יושבות שכונות רמת בית הכרם ובית וגן, שתיהן במרחק נגיעה ממנו, אך חסרות כל גישה אליו.
המענה הראשוני לציפוף העיר להגדלת האוכלוסיה והבינוי בעייני הוא ציפוף השכונות
בשכונת בית וגן הרעיון לפתח בלוק עירוני שפועל אפילו טוב יותר במצב של טופוגרפיה תלולה כשאני מוסיפה מבנים להשלמת חזות רחוב רציפה ולסגירת בלוקים עירוניים וברמת בית הכרם יצירת חזית רחוב מחוזקת ופעילה לכוון העמק - מה שהיה עד עכשיו גדר אבנים יהיה שדרת מסחר שתנגיש את השכונה אל העמק.
הטיפול בנושא הוואדיות הנטושים מתבטא לדעתי בשני שלבים, שלב ראשון - יצירת דופן משני עברי העמק, דופן עירונית מאסיבית ופעילה שתייצר את הנגישות כנ"ל ושלב שני - הטיפול בעמק עצמו, קיום התפר העירוני על ידי הבניית הצרכים העירוניים המקומיים החברתיים וכן הגיאוגרפים וגיאולוגים של המקום.
נקודת המוצא לתכנון המפורט היה הספר מיכאל שלי של הסופר עמוס עוז, מיכאל שלי מתחבא בכל מקום. מציץ לרגעים ואז נעלם...בנקודה גבוהה אחת נגלה במלוא הדרו מדלג מעל טרסות רחבות. עוצר לשניה, מביט אל האופק נהנה לחוש את בימת התיאטרון. רצפה, תקרה. גג, קרקע. מטפס. מציץ מאחורי כיתת לימוד. יער עמודים קצר. תעלת מים. בריכת דגים. בוהק מרצפות אינסופי ואוושת עלים..פה הוא כבר מתגשם ומתמזג עם תכלת שמיים, קרן שמש ורעש מנועים, כביש ומנהרה וחוזר חלילה.

הפרוייקט מציע מתווה ותשתית להתרחבות עירונית באזורים בהם כבר קיים בינוי. הוואדי מתגלה כמשאב טבעי המזין את העיר מגשר ומחבר בין השכונות הקיימות. עוברי האורח המטיילים בו מקיימים עירוניות אחרת.....


My Michael hides everywhere. He peeks occasionally and then disappears.. In one elevated place he appears in his entirety, while skipping over wide lawns. He stops for moment, looks into the horizon and enjoys experiencing the theater's stage. Floor, ceiling. Roof, ground. Climbing. Peeking from behind the classroom. A small forest of columns. Water canal. Fish pond. Endless shining tiles, and murmur of leaves... Here. He already emerges and blends with the pale blue sky. Sunbeam and sounds of motors, rode and tunnel and so on and so forth. The project offers an outline and a foundation for an urban expansion in areas where building developments already exist. The valley appears to be a natural resource that nurtures the city and connects between the existing neighborhoods. Bystanders who stroll through it fulfill a different form of urban life.

Close