תצוגת לילה

יעל.פ.פלדינגר-קליר
Yael.F.Feldinger-Kalir

תחנת רכבת; תל אביב-בני ברק | טהרה-תורה-עבודה

בהנחיית:

yfk.2018.yfk@gmail.com

פרויקט זה מתעסק ביצירת פרגמנט כחלק ממקטע עירוני.
אותו פרגמנט הוא תחנת רכבת הכוללת מרחצאות, איזור עבודה ולימוד אשר מייצרים מקום מעבר, אינטנסיביות עירונית וגישור בין שלושת הערים תל אביב, בני ברק ורמת גן.
בכדי לתכנן את הפרגמנט באופן שלם, עצמאי ואנושי, אין אפשרות לייצר אותו רק מהאילוצים הקיימים בשטח כיום. יש צורך לטעון את הפרגמנט בחלומות,
חלומות אותם חולם גם המקטע כולו בקני מידה שונים. החלומות הם אוניברסליים וכל אדם מבין אותם דרך האסכולה האינדבידואלית שלו.
זו הדרך שלי לתכנן, בעזרתה ובאמצעותה אני מצליחה להביא מציאות קונקרטית של מספר דקות הליכה ממקום למקום.
זו בעצם ארכיטקטורה מתוזמנת ע"פ אירועים המתרחשים על רצף הזמן.
הפרויקט מתפקד בשני מישורים, בחלל ובזמן.
הוא מייצר סינטזה המתרחשת בתחנת הרכבת בחיבור בין בני ברק לתל אביב.
ההתמקמות נוצרה פעם אחת במקום הפיזי ופעם שניה בזמן

---

השעה חמש וארבע עשרה דקות, השחר עלה לפני שעה. גבר מסובב רצועת עור סביב הזרוע, פיו ממלמל חרש. זו תפילה.
הוא מביט מעלה, דממה.
כשעשרים ותשע דקות יחלפו רכבת ראשונה תשרוק ותכנס לתחנה. עשרים ותשע דקות חולפות, רכבת שורקת.
החמה מניצה.
קילומטר וחצי משם אשה צעירה מהדקת פאוץ' למותניה, אוזניות נמשכות ממנו. לבנות. היא מביטה קדימה מבטה אומד
את המרחק, קילומטר וחצי בדיוק-היא יודעת, היא מדדה את זה בעצמה. הליכה מהירה הופכת לריצה, שיערה האסוף גבוה
מתנופף ימינה ושמאלה, אחרי עשרים דקות הסרט הספוגי סביב מצחה כתום זרחני ומלא בזיעה. היא תגיע למשרד, תקח
מקלחת קצרה ואחר כך בקפיטריה היא תקנה את המשקה חלבונים הקבוע שלה, בעשר היא כבר תאכל ארוחת בוקר טובה
יותר. היא חייבת להגיש את הדוח מאתמול.. אבל עכשיו היא רצה. רצה.
כשרכבת נוספת נעצרת ברציף, בחור מנסה להידחף לקרון מאחורי גבר בגיל העמידה ושתי נשים שמפטפטות בערניות. אחת
מהן תוקעת בו מבט נוזף, הוא ממצמץ לעברה וממשיך הלאה. הוא דרך עליה וגרב הניילון שלה נקרעה. הוא לא שם לב.
שתי קומות מעל אנשים יושבים מול מחשבים, עשרה חבר'ה סביב שולחן מנהלים ישיבה, מישהו יעמוד ליד לוח מחיק ויקשקש
דברים שיהיה להם חשוב להעתיק לדפדפות הצהובות שלהם. עוד אחת תחטוף צעקות מהבוס שלה, היא היתה צריך להגיש
את הדו"ח אתמול..
לפני שעות ספורות היתה שם דממה.
קומה מתחת סטודנטים עייפים מנסים להקשיב למרצה עייף עוד יותר, כתה ליד סטודנטים ערניים בהרבה מקשיבים למרצה ערני כמותם.
ליד הספריה תלמידת חטיבה מחפשת חומר לעבודה שהיא צריכה להגיש שבוע הבא.. כשהיא מוצאת את הספר היא מדפדפת בו,
הגבות שלה מכווצות. אם מישהו יסתכל הוא יראה נער מטפס במדרגות מביט דרך קיר הזכוכית בשורות הלומדים, עיניו יתרחבו
כשהוא יגיע לקצה, זמזום הלומדים יכה באוזניו. הוא יופתע.

זה יהיה ככה בערך עד רבע לשש, אז אנשים ירוצו להספיק מנחה, הם רצו להספיק קצת אחרי חצות היום, באחד ועשרים בערך..
אבל הם לא הספיקו. אז הם רצים עכשיו. ברבע לשש.
השמש שוקעת.
רכבות נכנסו, שרקו ויצאו כל היום.
הכוכבים יצאו לשמים. נקודות אור ברקיע שחור,
בקומות מעל יש שקט עכשיו
זוג עומד ליד הנהר, המים גבוהים. הוא מביט בה, היא מסתכלת הלאה - מעבר למים, כשהרכבת האחרונה תשרוק היא תאיר
על מי הבאר שהתחברה לנהר. המים גבוהים עכשיו.
הרכבת נכנסת, מאירה.
המים מהבהבים,
הוא עדיין מביט בה. והיא גם.
24:08

---


This project deals with the creation of a fragment as part of an urban section.

The fragment is a train station that includes a experiences of Avodah, Torah and Tearah, which together form a place of transit, a municipal intensity and crossroad between The three cities of Tel Aviv, Bnei Brak and Ramat Gan.

In order to design the fragment in a complete, independent and humanitarian way, it is not possible to produce it solely from the constraints that exist in the field today. It is necessary to perceive the fragment through dreams, dreams, that the fragment as a whole dreams as well.

The dreams are universal but each individual experiences them through his own sensability. This approach to design, enabeles to concrete reality of a few minutes walk from one place to another. It is basically an architecture that is synchronized according to events that take place over the time sequence.

The project functions on two levels; space and time. It produces a synthesis that accurse at the train station at the connection point between Bnei Brak and Tel Aviv. The site was created through the allocation of physical space and with in the realm of time.

The dreaming is the mechanism of the creation of the site.

Close